לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772

משמעותו האופרטיבית של חוק איסור לשון הרע

ההגדרה של חוק איסור לשון הרע

החוק שאוסר על לשון הרע, נחקק בישראל בשנת 1965, בעיקר בהסתמך על דיני המנדט הבריטי שקדמו לכך, וכן תחת השפעה חזקה מאד מדיני המשפט הצרפתי. הרעיון מאחורי חוק איסור לשון הרע הוא למנוע מאדם לפרסם דברי השמצות כנגד אדם או גוף אחר – אך במקביל לא לקבוע באחד מן העקרונות המקודשים ביותר בכל חברה דמוקרטית – והוא עקרון חופש הביטוי. לכן קבעה פקודת הנזיקין, מהם המקרים הספציפיים בהם ייחשב מקרה של העלבה או השמצה כמקרה של לשון הרע. חשוב להבין שלא כל מקרה כזה הוא בהכרח עבירה על החוק, ולא תמיד הנתבע בכלל יעמוד לדין. אבל מן בפועל ההשלכות של חוק איסור לשון הרע על התובע ועל הנתבע? במה הם מחויבים? כיצד בית המשפט נוטה להכריע?

כמה מההשפעות המרכזיות

1. דין אזרחי: כאמור, חוק איסור לשון הרע הוא חלק מתוך פקודת הנזיקין. לפיכך, מדובר על חוק שעיקרו הוא בדין האזרחי ולא בדין הפלילי. באופן רשמי, ניתן להעמיד לדין אדם בעבירה פלילית במידה וקיים את לשון הרע. עם זאת לרוב מדובר על דין אזרחי בלבד, משום שעל מנת שמקרה של לשון הרע יהווה עבירה פלילית – עליו להיות חמור בצורה ברורה, כדגל שחור המתנוסס מעל המשפט. ההשפעה המידית של הנתבע מבחינה זו – היא שהעונש שהוא יוכל לקבל, הוא בעיקרו קנס כספי.

2. הוכחת הנזק: אחד מהסעיפים היותר שנויים במחלוקת בתוך חוק איסור לשון הרע, הוא הסעיף שמאפשר לתבוע גם ללא הוכחת נזק, ובכך שונה חוק איסור לשון הרע מחוקים רבים אחרים תחת פקודת הנזיקין. מתוך הפקודה עצמה – אפשר להבין שהוא עוסקת בעיקר בנזק שנגרם לאדם. לעומת זאת, במקרה של החוק שאוסר על לשון הרע אין זה כך – ניתן לתבוע אדם ולדרוש ממנו פיצויים מקסימליים של עד כ50 אלף ₪, גם אם לתובע לא נגרם נזק של ממש. במילים אחרות – מספיק להוכיח שהיה פוטנציאל לגרימת נזק סביר, בכדי לתבוע אדם.

3. בעיני הכלל או באופן יחסי: במשפטים שעוסקים בלשון הרע, צפה תמיד ועולה השאלה, האם האדם הסביר שהיה קורא את מה שהוא כביכול לשון הרע, אכן היה חושב כי מדובר בדברי הסתה, או שלא. לכן בית המשפט יצר שני סוגי אבחנות שונים – קיים מצב שבו ניתן לתבוע בהתאם אל חוק איסור לשון הרע, במידה ואכן מדובר על השמצה אשר כל אדם סביר שהיה קורא אותה – היה חושב דברים רעים על האדם שהושמץ. עם זאת, קיים מצב שבו רק חלק מן הציבור היה רואה בכך השמצה. אחד מן הדינים המפורסמים הוא של ערבי תושב מזרח ירושלים, שהופצה לגביו שמועה כי הוא משתף פעולה עם מוסדות המדינה, מה שנחשב לדבר רע בעיני תושבי האזור. בית המשפט אכן קיבל את טענתו, וקבע כי לפי חוק איסור לשון הרע גם השמצה יחסית לחלק מן הציבור (ולא רק לדעת "הציבור הנאור" הכללי) היא השמצה.

ומהי בכלל ההשמצה?

ראוי לדעת מה בכלל נחשב לפי חוק איסור לשון הרע להשמצה ודברי בלע – שהרי ברור שלא כל דברי ביקורת, אפילו קשים במיוחד הם השמצות. לשון הרע קובע כי השמצה היא בעיקרה דברים שנכתבו נגד אדם שבעיקר לא בשל מעשיו, אלא בשל מאפיינים אחרים: מוצאו האתני, דתו, משלוח ידו, מינו, העדפתו המינית, וכיו"ב. לעניין זה, מדובר כאמור על העלבות והשמצות שאינן בהכרח בעלות אופי ענייני.

עו"ד אילן הלוי (45), בוגר תואר ראשון ושני מאוניברסיטת ת"א. עוסק בתחום הנדל"ן מאז שנת 1987, בעל ניסיון רב בתחום התמ"א 38, וכן בעל ניסיון מקצועי רב כמנהל בגופים משמעותיים בתחום הנדל"ן.

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אילן הלוי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:רכב.



אין באמור לעיל ובאתר תמ"א 38 משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר תמה 38 לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר תמ"א 38 עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אילן הלוי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:גביע.




פרטי יצירת קשר:

שד שאול מלך 8, תל אביב

בית אמות משפט (קומה 8)

טל' 077-9974772


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772


מידע חשוב נוסף